לפינג בודהה- פרח הבר

"בירה היא הגורם, והפתרון, לכל בעיות החיים" – הומר סימפסון

את מבשלת לפינג בודהה הכרתי דרך חברי ניצן ואת הטעימה הראשונה שלי מהבירה טעמתי באירוע ה-IPA בנינקאסי, כמובן ששם טעמתי את בירת הIPA שלהם. כאשר הלכתי לקנות בירות בביר מרקט (חנות הבירה הישראלית בנמל יפו) ראיתי את הבירה וכמובן שהוספתי אותה מיד לשישיה (בעקבות אהבתי לבירות חיטה).

כמה עובדות על המבשלה:

1. יש מעל 10 סוגי בירה. חלקם משתנים ועונתיים וכ-5 סוגים קבועים פחות או יותר.
2. הבישול נעשה פעם בשבוע לכל היותר, כ-50ל' לאצווה.
3. הבישול התחיל בבית ב-2005 ומאז בישלו מעל 100 מתכונים.
4. השראה מבירות בלגיות ואמריקאיות.

את הבירות ניתן למצוא במבשלה אשר יושבת בתל אביב ברחוב היסוד. מומלץ מאוד להגיע לביקור, ועל הדרך לשתות כמה בירות!

 

כאשר מזגתי את הבירה מן הקבוק לכוס נוצר ראש קצף עדין אשר הלך ונעלם די מהר אך טעמו היה נפלא.
כשהתחלתי לשתות ראיתי את האיש השמן מהלוגו של המבשלה וישר התחלתי לצחוק, הבירה נכנסה לפה והפה התמלאה בטעם החיטה והדבש שמוסיפים לבירה. כאשר הבירה יורדת מרגישים את טעם הכשות המר בפה ובניגוד את הטעם המתוק של הדבש בבירה.
הדבש משתלב נהדר עם בירת חיטה דבר שמוביל אותנו לבירה נהדרת לשתיה, יורדת בקלות, מתוקה והכי חשוב- טעימה. בניגוד לבירות חיטה מוכרות (לדוגמה פאולנר, והוגרדן) הבירה הזו בצבע יחסית כהה ולא צלול. ריח הדבש הנהדר עולה מן הבירה ומוסיף רבות לחווית השתיה, הארומה נהדרת והטעם המר, בעקבות הכשות, מזכיר לנו שאנחנו שותים בירה ולא איזה משקה אחר המבוסס על דבש (לדוגמא משאקות מסוג תמד שהם בעצם דבש עם שמרים שמתסיסים אותם).
הבירה בעלת 6.1% אלכוהול דבר אשר כן מורגש בפה אך בכלל לא מפריע לחווית השתיה של הבירה, ולהפך, הוא הופך את הטעם לדומיננטי. הבירה מראה דומיננטיות בפה ומשאירה אותי עם רצון עז לקחת עוד בקבוק ולהמשיך לשתות (שלצערי קניתי רק בקבוק אחד כזה). לאוהבי בירות חיטה שרוצים לשתות משהו אחר ופחות מוכר בארץ, ובכללי לכל אוהבי הבירות, בירה מואד מומלצת לשתיה, בעיקר עם החברים.

 

ארומה: 7, ריחות נפלאים יוצאים מן הבירה.

כשותיות- 3 , מרגישים בסוף וזה מוסיף מאוד לטעם הבירה

אלכוהול-7 מורגש בטעם ומוסיף לטעם של הבירה רבות.

גיזוז- 5 , בינוני לגמרי, לא אמור להפריע לאנשים שלא אוהבים גזים.

תוצאה סופית: 8, אכן בירה נפלאה אשר מומלצת מאוד לשתות, לחובבי החיטה, חובה לנסות.

חיטה בווארית- עמק האלה

"אני מרחם על אנשים שלא שותים. הם קמים בבוקר עם ההרגשה הכי טובה שתהיה להם
כל היום" – פרנק סינטרה.

מבשלת "עמק האלה":

בשנת 2011 שתי המבשלות, מבשלת "רונן" ומבשלת "עמק האלה" החליטו לאחד כוחות ולהקים ביחד מבשלה משותפת, התוצאה היא "מבשלת שריגים".

המבשלה הוקמה ע"י שני חובבי בירות אשר הם אנשי הייטק שבמהלך הקריירה שלהם נחשפו לבירות מרחבי העולם והחלו לבשל בירות שאהבו בשעות הפנאי.

המבשלה יושבת בישוב שריגים ומציעה שני סדרות בירות, האחת סדרת "עמק האלה" אשר אלה בירות קלאסיות בסגנון אירופראית, והשניה, "רונן" סדרה בסגנון אמריקאית עשירה בטעמים.

סגנון הבירה, הוא כמו השם שלה ואופי הסדרה, חיטה קלאסית לגמרי,אך בנוסף יש נגיעות רכות של כשות אשר מוסיפות המון.

(על סגנונות ועוד ניתן לראות פה )

איזה יופי של צבע

כאשר מזגתי את הבירה לכוס אמרתי לעצמי ולחברי יוחאי "ואו איזה צבע" לא עברה שניה והבירה הייתה כבר בפה שלי. בתור חובב בירות חיטה אני חייב להגיד, זאת בירה מאוד מאוד מוצלחת. הגוון המעט אדמוני שלה נותן מסתוריות לטעם שלה, הרי בד"כ בירות החיטה שאנחנו מכירים כמו הוגרדן ופאולנר הן בצבע צהבהב שקוף כזה, פה אנו מקבלים בירה שמראה נוכחות, היא צועקת "אני פה" ובצדק, ההבדל הזה בצבעים מראה שהיא אחרת, מיוחדת, והיא כזאת. הטעם המתוק והנהדר של החיטה הרעננה נותן בפה מין תחושה של אושר ולאחר מכן יורד חלק בגרון ובסופו מרגישים את הכשות המרירה אשר נותנת עיקצוץ חלש בלשון אשר נשאר בפה ומזכיר לנו "אני פה". לא עבר זמן רב בכלל וסיימתי לשתות את הבירה הנהדרת הזאת ואני חייב להגיד, היא מיוחדת. ריח החיטה העולה ממנו נהדר ואכן אפשר לנשום אותו כל היום. הקלילות של הבירה מאוד גבוה ואפשר לשתות אותה בכמויות רבות ולא להרגיש. במילה אחת על הבירה: כן. לא משנה מתי אני אראה את הבירה הזו, אני אקח אותה, בירה מיוחדת מאוד ופשוט שווה את זה.  היא  מראה נוכחות, בכל המובנים, בטעם, בארומה ובריח, ובמקרה הזה, שאר הבירות צריכיות לפחד, היא פשוט טובה, נקודה.

מבחן הטעימה:

קלילות- 10, פשוט כל היום אפשר לשתות בלי להרגיש.

רמת תסיסה- 3, בירה ללא גיזוז רב מידי, מה שעושה אותה נפלאה לאנשים שלא אוהבים בירה.

כשותיות- 2, העדינות בסוף פשוט נותנת את העבודה.

אלכוהול- 2, רשום 5.1% אלכוהול, לא מרגישים אותם אבל הם שם.

ציון כללי: 9, בירת חיטה נהדרת!!!

לאחר הנתונים המרשימים היא בהחלט, ביר בלוג צ'ויס!!!

גולדסטאר או עמק האלה חיטה בווארית? את הבווארית בבקשה!

שלכם, רן.

נ.ב

את הבירה הנהדרת כמובן שאפשר למצוא בביר מרקט- חנות בירות בוטיק בנמל יפו.

סן ברנרדוס WIT- עוד בחירה נפלאה

" הבעיה בעולם הזה היא שרוב האנשים נמצאים בפיגור של שתי כוסות לפחות" (האמפרי בוגרט)

מבשלת סן ברנרדוס מגיע אלינו ממערב בלגיה בכפר קטן שנקרא Watou. המבשלה משתמשת במים אשר נשאבים מעומק של 150 מטר מתחת לאדמה.

לאחר בישול הבירה, הבירה עוברת תהליך התיישנות באופן טבעי ומועברת לחביות/בקבוקים ללא שום סינון נוסף. הבירה בעלת תסיסה שניה בבקבוק זאת בגלל שיש הוספה של שמרים וסוכר ולכן בבקבוק ישנה עוד תסיסה, דבר זה מביא לכך את אחוז האלכוהול הגבוה במיוחד שיש לרוב סוגי הבירות שלהם.

סגנון הבירה:

הבירה היא בירת חיטה קלאסית בסגנון אייל בלגי בהיר. המיוחד בסגנון הזה הוא שהתסיסה של השמרים היא תסיסה עילית ולא תחתית, כלומר, שמרי התסיסה פועלים בחלק העליון של חבית התסיסה. (ניתן לראות עוד בעמוד "יש לי מושג- מילון מושגים")

הבירה היא בעלת 5.5% אלכוהול.

טמפ' מומלצת להגשה היא בין 2-5 מעלות צלזיוס.

הבירה עצמה:

כבר במראה אפשר לדעת שפה אין מקום לטעיות, הבירה בעלת ראש קצף עדין במיוחד ובצבע זהוב עכור, צבע מדהים שאפשר להתפנט ממנו. בלגימה הראשונה כבר התאהבתי, אי אפשר שלא להרגיש את הטעם הנהדר של החיטה מלווה בלתת משובח דבר הנותן בירה ברמה גבוה. הבירה מורכבת מ50% חיטה ו50% לתת שעורה. ריחות התפוז והבננה העולים ממנה אופיניים לבירות חיטה ופה הם מוסיפים רבות לארומה הנפלאה שהבירה משאירה בפה. הבירה אינה מסוננת והיא סמיכה, דבר אשר מוסיף רבות לטעמה הייחודי. הבירה הזו מתאימה לכל דבר, בין אם זה ישיבה עם חברים אחה"צ או בירה בים, וגם בבר אני אקח אותה, פשוט בכל מקום בכל זמן.

מבחן הטעינה:

קלילות- 10, פשוט כל היום אפשר לשתות בלי להרגיש

רמת תסיסה- 5 רמת תסיסה לא גבוה ולא נמוכה, מקום טוב באמצע כמו שאומרים.

כשותיות- 0, לצערנו לאוהבי הכשות אי בבירה הזו

אלכוהול- 2, לא מרגישים ששותים את האלכוהול, אבל אחרי כמה בקבוקים, שמחים עוד יותר.

ציון כללי: 9, בירת חיטה נהדרת!!!

ואכן, בירבלוג צ'ויס!!!

גולדסטאר או סן ברנרדוס WIT? החיטה מנצחת ובגדול!!!

דעה נוספת- יוחאי.
במבט ראשון הבירה מתאפיינת בצבע קרם שמזכיר פודינג, ועכירות גבוהה מאוד, ונראית מושכת מאוד לשתיה.
טעמי הבננה והציפורן המצופים מבירת חיטה מופיעים בלגימה הראשונה, עם דגש חזק מאוד על הציפורן. יש גם משהו שמזכיר אגוז מוסקט.
הגוף, כמו שמדמיינים מהמראה, באמת חלק למדיי ויושב נחמד בפה, ויורד בגרון בלי בעיה.

בירת חיטה טובה מאוד, אך לטעמי חסרה קצת מהמורכבות של פראנסיסקאנר או ויינשטפן.

אשתה אותה בשמחה כשארצה בירת חיטה, אך אם אחת מהשתיים שהזכרתי תהיה בברזים, כנראה שאלך עליה.

טאקוואנביר MEAD, בועטת בכל הכח!!!

את המבשלה והבירות שלה ראיתי פעם ראשונה בפסטיבל IPA שהיה בפאב נינקסי (שסיקרנו גם את האירוע כמובן). כאשר הייתי בלונגשוט המבשלה הופיעה, וכמובן שהלכנו לטעום.

המבשלה היא מבשלה ביתית מבאר שבע. השם טאקוואנביר נובע מהאהבה הרבה של הבשלנים לטאקוונדו ובירה, השילוב הזה נותן לנו בירות בועטות בכל מובן המילה.

המבשלה מייצרת מגוון רחב של בירות מסגנון "תמד" ועד לסטאוט, ועוברת גם בבירות APA על הדרך.

הסמל של המבשלה הוא עורב בעל שלוש רגליים העונה לשם סמג'וגו. מקורו במיתולוגיה הקוריאנית כמו סגנון הלחימה טאקוונדו. בלוגו הסמג'וגו יושב על חבית ונהנה מכוס בירה של טאקוואנביר.

הסגנון:

סגנון הMAED הוא תמד.

תמד הוא משקה אלכוהולי העשוי מתסיסה של דבש מים ושמרים. (כן לא טעיתם, אין כאן כשות ולתת שהם מרכיבי הבירה)

מקור המילה בעברית מהשפות הסלביות (miod או med) או מהשפה הגרמניות (meduz) שהמשמעות שלה היא דבש.

לתמד טעמים שונים ורבים וזאת מכיוון שיש כל כל הרבה סוגי דבש (כגון דבש אקליפטוס ודבש הדרים), ובנוסף תלוי באיזה שמרים מוסיפים, ואם מוסיפים פירות או תבלינים.

זהו משקה אלכוהולי ששורשיו ידועים כבר משנת 1700 לפני הספירה, בנוסף הוא היה משקה הגיבורים החגיגי באירופה של ימי הביניים.

הבירה עצמה:

כאשר מוזגים לכוס רואים משהו מיוחד, צבע שונה ומיוחד, זהוב ביותר עם ראש קצף עדין ביותר שנעלם כעבור זמן קצר. בלגימה הראשונה כבר התאהבתי, הטעם המאוד שונה שלה ממשקאות אלכוהולים אחרים מובהק ביותר. המתיקות העדינה שלה לצד הקלילות שלה יוצרת בפה משהו מיוחד, שמחה לחך. ככל ששותים יותר נהנים יותר מהטעם הנפלא שלה. טעם הדבש התסוס מביא אחריו תגובות כמו "ואו" ו "מדהים", באמת שאין בכלל איך להשוות את הטעם שלה לבירות שאנו מכירים. ריח הדבש שעולה מן הבירה מוסיף המון לייחודיות שלה , אפשר לעשות בושם מהריח הזה.
רמת הקלילות המדהימה שלה והטעם המשגע נותנות לנו משקה מדהים שפשוט אפשר לשתות כל היום, ולהוסיף אותו לצד כל ארוחה, בין אם זה משקה לצד סטייק מרשים או בין אם סתם משקה קינוחים, הMEAD פשוט עושה את העבודה בכל מקום.

תמד מאופיין באחוז אלכוהול יחסית גבוה לבירה- שמונה אחוז, דבר שלא מורגש בטעם שלה. מרגישים פחות, אך לאחר MEAD אחת או שתיים כבר מרגישים אותה כשנעמדים.

קניתי אחת כזו ואני מצטער שלא קניתי עוד, כמו שאמרתי "שמחה לחך".

בסך הכל, משקה מצויין שמתאים לכולם, גם אם אוהבים בירה וגם אם לא.

מבחן הטעימה:

קלילות: 8, משקה מאוד קליל שיכולים לשתות עוד ועוד.

רמת תסיסה: 7, מוגזת אבל עם הטעם שלה אי אפשר לוותר עליה גם

אלכוהול מורגש: 5, אין טעם של אלכוהול אבל מרגישים.

גולדסטאר או טאקוואנביר MEAD? הרבה מאוד MEAD בשבילי!!!

ציון כללי, 9!!!

בהחלט בירבלוג צ'ויס!!!

שלכם, רן!

קישור לעמוד של המבשלה אפשר למצוא כאן

ג'מס דארק לאגר, הקבנוס כלול במחיר?

בירה היא ההוכחה שאלוהים אוהב אותנו ורוצה שנהיה מאושרים" (בנג'מין פרנקלין)

רקע:

על מבשלת ג'מס תוכלו לקרוא בכתבה הקודמת שלנו על הבירה ג'מס 88 שיוחאי כתב.

סגנון הבירה:

הבירה היא בירת לאגר גרמנית .

משמעות המילה לאגר בגרמנית היא לאחסן. בירות הלאגר מתאפיינות בתסיסה תחתית, בתנאי קירור. הבירות המיוצרות מהסתעפויות משפחת הלאגר מהוות את מרבית הבירות המיוצרות בעולם. בירה מרירה יותר מהאייל, ונחשבת למרווה יותר. (נלקחת מהעמוד "יש לי מושג- מילון מושגים").

הבירה עצמה:

בלגימה הראשונה שלקחתי ישר נזכרתי בטעם הקבנוס שאני אוכל בפעילויות. השאלה שעלתה לי היא המצחיקה מן הפרסומת "אוהבים נקניקיות?" לאחר הלגימה הרגשתי בפה טעם מר עם נגיעות בשר מעושן, וככל שהמשכתי לשתות הטעם נשאר זהה. הטעם שלה מעניין ללא כל ספק אך הוא בעיקר לאוהבי בשר, הבירה יושבת טוב ליד מאכלי בשר כבדים כמו סטייק או המבורגר. צבע הבירה כהה כמו השם שלה, דארק לאגר, וצלול מאוד, בניגוד להרבה מאוד בירות בוטיק ישראליות (איילים) שהן לא מסוננות, הבירה הזו, כמו רוב הלאגרים מסוננת. הבירה עצמה בעלת 5.3 אחוז אלכוהול ומומלצת להגשה בטמפ' 5-8 מעלות. בטמפ' הזו מרגישים את כל הטעמים של הלאגר. המבשלה אומרת שהבירה מלווה בטעמי קרמל קלים, מרגישים אותם רק אחרי כמה דקות שהבירה בפה והלגימות מוחקות את הטעם מהפה. ראש הקצף הגדול שנוצר במזיגה שומר על טעמה של הבירה והקצף טעים גם כן הוא, בדיוק כמו בלאגרים שטעמנו (לדוגמה גולדסטאר).

בשורה תחתונה- בירה חביבה מאוד בעלת טעם בשרני מאוד, מומלצת לשתיה בקרבת בשר משובח .

מבחן הטעימה:

קלילות- 5, בירה לא קלילה אך לא כבדה, מקום טוב באמצע כמו שאומרים.

רמת תסיסה- 8 בירה בעלות רמת תסיסה גבוהה מהרגיל ולא כולם יתחברו אליה.

אלכוהול: 5 , מרגישים אותו, יודעים שהוא שם, וטוב שכך.

בסך הכל הבירה קיבלה ממני ציון 6.5, בירה נחמדה מאוד ואם יציעו לי אותה בהחלט שאני אקח ואשתה.

גולדסטאר או ג'מס דארק לאגר? הדארק לאגר שלי, זה גולדסטאר.

שלכם,

רן